מדי ב' הם חלק בלתי נפרד משירותם של חיילי צה"ל. אלו המדים המשמשים אותם בעיקר בעבודות שדה, אימונים, פעילות מבצעית שוטפת ובכלל, ביום יום בבסיס. מעבר להיותם פריט לבוש פונקציונלי, מדי ב' נושאים עימם משמעויות רבות, הן עבור החיילים עצמם והן עבור החברה הישראלית.
בראשית דרכו של צה"ל, לא היה קיים הבדל ברור בין מדי א' למדי ב'. חיילים לבשו את אותם מדים לכל פעילות, הן רשמית והן לא רשמית. עם התפתחות הצבא והגברת הצורך בפונקציונליות, החלו להיכנס לשימוש מדים ייעודיים לעבודה ופעילות בשטח. מדים אלו, שכונו "מדי עבודה", התאפיינו בבד נוח ועמיד יותר, בכיסים רבים ובצבע ירוק זית כהה.
בשנת 1983, עבר צה"ל רפורמה מקיפה במדי הלבוש שלו. במסגרת הרפורמה, הוחלט להפריד באופן רשמי בין מדי א' למדי ב'. מדי א' נקבעו כמדים רשמיים לטקסים, אירועים מיוחדים וחופשות, בעוד מדי ב' נועדו לשימוש יומיומי בבסיס.
מדי ב' ממלאים מספר תפקידים חשובים:
למרות יתרונותיהם הרבים, מדי ב' מציבים גם מספר אתגרים:
צה"ל מודע לאתגרים הקשורים למדי ב' ופועל כל העת לשיפורם. נעשים ניסויים בחומרים חדשים ובטכנולוגיות מתקדמות, במטרה לפתח מדי ב' שיהיו נוחים יותר, עמידים יותר ופונקציונליים יותר.
בנוסף, צה"ל שם דגש על חינוך חיילים בנוגע לחשיבות תחזוקת מדי ב' והופעתם החיצונית. חיילים מקבלים הדרכה בנוגע לדרכי כביסה וגיהוץ נכונים של מדי ב', וכן בנוגע לכללים הנוגעים למראה החיצוני, כגון אורך שרוולים וסגנון התספורת.
מדי ב' הם חלק בלתי נפרד מהוויית החיים הצבאית.